בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין האזורי וחייב את העובד בהוצאות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעורו של עובד שטען כי פוטר בשל עמדותיו האישיות ומתוך אפליה, וקיבל את עמדת האגודה לקידום החינוך כי פיטוריו של העובד נעשו בשל שיקולים מקצועיים בלבד ומחוסר שביעות רצון מעבודתו.

ערכאת הערעור לא התערבה בקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וציינה בין היתר את עדויותיהם המהימנות של מנכ"ל האגודה לקידום החינוך ומנהלת הפנימיה, שהעידו כי עבודתו של המערער לא השביעה רצון מתחילת עבודתו, ופיטוריו לא היו קשורים לדעותיו האישיות.

בית הדין בחן שני נושאים מהותיים: הקלטה של מעסיק בידי עובד, ופנייה של עובד למנהל שלאחריה פוטר.

באשר להקלטת מעסיק הרי שבית הדין קבע כי שאלת קבילות הראיה תיבחן על פי תום ליבו של המקליט. תום לב זה יבחן הן בשעת ההקלטה, והן על פי התנהלותו בשימוש בהקלטות. כך לדוגמא, בית הדין קבע כי על המקליט לפרט בתצהיר את כלל ההקלטות שבוצעו, בין שהן רלוונטיות ובין אם לאו.  

באשר לפנייה של עובד למנהל, הרי שבית הדין קבע כי לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין – והמשמעות תלוית נסיבות – למשל פנייה שמטרתה תיקון ליקוי וכד' לא יכולה להוות טעם לפיטורין, ולעומתה פנייה למנהל הכוללת התססת עובדים נוספים ופגיעה בסמכות הניהולית עלולה להוביל לפיטורים לגיטימים – בהיעדר בסיס לעבודה משותפת.

בית הדין הארצי חייב את העובד בתשלום 7,500 ₪ הוצאות המשיבה, בנוסף להוצאות שנפסקו נגדו בבית הדין האזורי.

 

את המשיבה ייצגו עורכת דין לואיז ספורטס ועורך דין ברק פוקס ממשרדנו. 

לפסק הדין המלא של בית הדין הארצי

צרו איתנו קשר