מי עובד ביום הבחירות?
שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים שנקבעו על ידי ועדת הבחירות רשאים לפעול כסדרם. הרשימה כוללת, בין היתר, תחבורה ותחנות דלק, מסעדות ובתי קפה, בתי מלון, מפעלים הפועלים ברציפות, שירותי תקשורת, מים וחשמל, בתי חולים ושירותי בריאות, כוחות הביטחון וההצלה, עיתונות, רדיו וטלוויזיה ועוד. לעובדים במקומות אלה יש לאפשר לצאת ולהצביע.
על אף שהדבר לא נקבע בחוק, "יום שבתון" מוגדר על פי הפסיקה מרגע פתיחת הקלפיות ועד לסגירתן – כומר בין השעות 7:00 ועד 22:00.
מי שלא עובד – מקבל שכר?
עובד שעבד אצל המעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי לשכר שהיה מקבל אילו עבד באותו יום – מבלי שינוכה לו יום חופשה.
ומה השכר למי שעובד ביום הבחירות?
החוק אינו קובע במפורש תעריף של 200%, אולם בהתאם לפרשנות המקובלת בפסיקה ולנוהג, עובד הזכאי לשבתון ועובד ביום הבחירות יהיה זכאי, ככלל, לתשלום בשיעור של 200% משכרו הרגיל או ליום עבודה רגיל + יום חופשה על פי הנהוג במקום העבודה או הסכמת הצדדים.
האם השבתון חל רק על מי שיש לו זכות בחירה?
לא. נקודת המוצא היא שהשבתון חל על עובדים גם אם אינם בעלי זכות הצבעה (עובדים זרים, נוער). עם זאת, החוק קובע חריג לעובדים שאינם אזרחי ישראל המועסקים בענפים מסוימים – ובהם סיעוד (אצל יחיד), מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות ותעשייה – שאינם זכאים לכפל תשלום על עבודתם ביום הבחירות, או אם נעדרו (שלא בשל חופשה, מחלה, אבל, חג, היעדרות לפי חוק עבודת נשים)- לא יהיו זכאים לשכר עבור יום זה.
האם מעסיק יכול לחייב עובד לעבוד ביום הבחירות?
במקום עבודה שאינו נמנה עם השירותים שמותר להפעיל ביום הבחירות – ככלל, לא. במקום עבודה שנכלל ברשימת השירותים הפועלים כסדרם ניתן לדרוש עבודה בהתאם לצורכי העבודה, ובלבד שתינתן לעובד אפשרות לממש את זכותו להצביע.
האמור הינו בגדר מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או קבלת חוות דעת מקצועית .
